24/05/2012 7:50 AM
מסחר עסקי – המדריך ליבואן המתחיל
חלק מהעצמאים הפותחים עסקים קטנים ובינוניים, כוללים במסגרת פעילותם העסקית יבוא מוצרים מחו”ל. בהקשר לנושא, יש לקחת בחשבון כי כידוע לכל, המדינה מטילה וגובה מס מכס על יבוא מוצרים במסגרת גביית המיסים מהאזרחים ובסמכותה של רשות המיסים לקבוע לגבי הסחורות שבעבורם יחויב האזרח בתשלום מס מכס לעומת הסחורות הפטורות ממס. בנוסף, באחריות רשות המיסים לקבוע את גובה המס לתשלום. בחלק מהפעמים ניתן לבחור לשכור את שירותיה של חברה המתמחה בייעוץ בנושא העברת סחורות וחפצים במכס כדי לבצע את ההליכים באופן המקצועי והיעיל ביותר ולהימנע באופן המקסימאלי ביותר מבעיות בשחרור חבילה מהמכס כמו גם לקבל יעוץ בנושא יבוא אישי ובכל תחום שילוח בינלאומי.
המדריך המקוצר ליבואן בראשית הדרך
מי שמעוניין לעסוק בתחום הסחר בינלאומי יוכל לרכוש כלים וידע מקצועיים באמצעות הכשרה מקצועית במסגרת קורס יבוא יצוא וסחר בינלאומי, המאפשרת לזהות שווקי יבוא/ יצוא פוטנציאליים ולהבין את החוקיות בנושא. וללא קשר להכשרה מקצועית, כדאי להכיר מספר כללים ודגשים מנחים לפעילות היבואן בראשית הדרך. כדי לדעת האם נדרש רישיון יבוא או אישור בעבור הטובין שמעוניינים לייבא מחו”ל ומהו גובה המכס ומס הקנייה המוטלים עליו, יש לדעת כיצד אלה מסווגים בתעריף המכס ומס קנייה. מידע זה ניתן באתר רשות המסים בישראל. סיווג נכון של טובין הוא בעצם המפתח לקביעת שיעורי המס, קביעת צורך באישורים, קבלת תקנים, רישיונות ויתר תנאי הייבוא בהתאם לחוקים השונים. בהתאם לקבוצת המוצרים הרלוונטית, ניתן להיעזר בבתי מכס שונים, כאשר במידה ופרט המכס ידוע, יש צורך לחפש את הטובין ברשימת התוספת הראשונה המופיעה באתר רשות המיסים בכדי לוודא האם ייבואו של הטובין מחייב רישיון ומי הגורם שמעניק את הרישיון. חיפוש הטובין ברשימת התוספת השנייה באתר מאפשרת לדעת האם היבוא מחייב אישור מטעם מכון התקנים או גורם ממשלתי אחר. כדי לוודא מי מעניק את האישור במסגרת משרדים ממשלתיים, ניתן להיכנס לקישור הרלוונטי במסגרת רשימת הגורמים המתייחסים לצו יבוא חופשי באתר. במקרים בהם מדובר ביבוא ממדינות שלישראל אין יחסים דיפלומטיים עימן או מדינות שאוסרות על יבוא טובים מחו”ל, יתכן שיהיה צורך ברישיון מיוחד לייבוא מוצרים אלו. תעריפי מס הקנייה והמכס מצביעים על שיעורי המכס ומס הקנייה המוטלים על פרט המכס בהתאם לארץ ממנה מיובא המוצר.
יבוא אישי, יבוא מסחרי ומה שביניהם
יבוא מסחרי, לעומת יבוא אישי, כפוף לרגולציה ולמגבלות של רשויות המדינה, לרבות חובה להגשת רישיונות/ אישורי יבוא לבדיקת מכון התקנים. יבוא אישי של מוצרים אינו כולל מספר טובין מוגדרים ולא כפוף למגבלות מחמירות. כך בעצם ניתן לייבא לישראל מכשירים חשמליים למשל, שאינם מחייבים השגת אישורי יבוא ולא חובה לשלוח אותם לבדיקת מכון התקנים במעמד הגעתם לארץ. אמנם הבחנה בין יבוא אישי ליבוא מסחרי אינה בהכרח בהירה, במהלך השנים האחרונות רשויות המדינה ניסו לתחום קו כזה באמצעות מתן הגדרות ברורות המסייעות במניעת תופעה של יבוא מסחרי במסווה של יבוא אישי. כיום ההגדרה הקבועה של יבוא אישי, המוגדרת בצו יבוא חופשי, היא יבוא “שלא באמצעות עוסק”, ובתנאי שמדובר ביבוא לשימושים משפחתיים/ אישיים ובכמות הגיונית. מאחר והליך היבוא מחייב הבנה וידע מוקדמים, חברות שונות עוסקות במתן ייעוץ וליווי ליבואנים שמעוניינים לייבא מוצרים ביבוא אישי ומציעות שירותיהם. מעורבותן של חברות אלו אינה הופכת את הליך היבוא למסחרי. בהתאם להנחיה שניתנה על ידי רשות המכס בהקשר ליחסים שבין היבואן האישי לסוכן המכס, כדי שהיבוא ייחשב כיבוא אישי, כל ההתקשרות עם סוכן המכס, לרבות נושא התשלום, חתימה על ייפוי כוח, הגשת המסמכים הנדרשים – חייבים להיעשות על ידי היבואן עצמו ולא על ידי העוסק כדוגמת סוכן ליבוא אישי.
